Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 48b
זְעוּרָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. 48b הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא חַייָב שְׁתַּיִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָא אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. כְּלוּם אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. וְלָמָּה הַנּוֹטֵעַ כְּזוֹמֵר. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל זְרִיעָה. וְיָֽצְאָה זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצָת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ אַתְּ פּוֹטְרוֹ מִשֵּׁם זוֹרֵעַ. הֲוֵי. לֹא שַׁנְייָא. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁכָּת בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. חַייָב שְׁתַּיִם.
Traduction
Zeira b. Hiya b. Ashé dit au nom de Cahana: celui qui plante le samedi est condamnable du même fait. R. Zeira dit: tailler la vigne est aussi condamnable que de planter (341)''(Kilayim 8, 1), fin; (Sanhedrin 7, 5), fin ( 24d).''. Si le samedi on a commis en un état d’erreur ces 2 actions, on est 2 fois coupable selon Cahana; selon R. Zeira, on n’est qu’une fois coupable (ce sont 2 dérivations d’une même action capitale). Se peut-il que R. Zeira compare la taille à la plantation, au lieu de l’assimiler à la moisson? Pourquoi ne pas comparer au contraire la plantation à la taille de la vigne, toutes actions comprises dans la défense de semer la 7e année? Et serait-on moins sévère pour la taille de la vigne, défendue par mention spéciale? Or, on ne saurait absoudre ce cas à titre de moisson; donc, on ne peut pas établir de différence entre la plantation et la taille de la vigne, soit d’après R. Cahana, soit d’après R. Zeira, et en tous cas il y a double culpabilité.
Pnei Moshe non traduit
הזומר. חותך הענפים של גפנים שיתגדלו ביותר:
על דעתיה דכהנא חייב שתים. דכל אחת מלאכה אחרת היא:
על דעתיה דר' זעירא. דקאמר הזומר כנוטע וקס''ד דזומר כנוטע ונוטע נמי דומה לו ואינו כזורע וא''כ אם נטע וזמר חדא הוא דמחייב דמעין מלאכה אחת היא ודחי לה הש''ס דכלום אמר ר''ז אלא הזומר כנוטע ושמא הנוטע כזומר ולא כזורע קאמר בתמיה וכדמסיק ואזיל:
ושמא הנוטע כזומר. וכך היא בריש פ''ח דכלאים ובפ''ז דסנהדרין בהלכה ה':
הכל היו בכלל זריעה. נוטע וכל הני דדמי ליה בכלל זריעה הן ויצאת זמירה בפירוש כדכתיב גבי שביעית לא תזרע ולא תזמור וללמד להחמיר על עצמה שאם זרע וזמר חייב על הזמירה בפני עצמה וכי מפני שיצאת זמירה על עצמה אתה פוטרו לנוטע שלא יתחייב משום זורע בתמיה:
הוי לא שנייא וכו'. דלכ''ע חייב שתים בזמר ונטע דנוטע משום זורע הוא:
וְהַקּוֹצֵר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. הַקּוֹצֵר. הַבּוֹצֵר. הַמּוֹסֵק. הַגּוֹדֵד. הַתּוֹלֵשׁ. וְהָאוֹרֶה. כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם קוֹצֵר. הָהֵן דְּגָזַז סְפוֹג גּוֹמִי קַרוֹלִין. חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר וּמִשּׁוּם נוֹטֵעַ. הָהֵן דְּגָזַז כּוּסְבָּר כָּרָתִין כַּרַפְס גַּרְגָּר טְרִיקְסִימוֹן בְּשׁוּמִין נַעְנַע חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַנּוֹתֵן עֲצִיץ נָקוּב עַל גַּבֵּי עֲצִיץ נְקוּבָה חַייָב עָלֶיהָ מִשׁוּם קוֹצֵר וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַקּוֹצֵץ קוֹרַת שִׁקְמָה חַייָב עָלֶיהָ מִשֵׁם שָׁלשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא פְלִיגִין. הַקּוֹצְצָהּ חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הַמּוֹחְקָהּ חַייָב מִשּׁוּם מַכֶּה בְפַטִּישׁ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. הָהֵן דְּצַייָד כַּווְרָא וְכָל דָּבָר שֶׁאַתָּה מַבְדִּילוֹ מֵחַיּוֹתוֹ חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר.
Traduction
Quant à la moisson, R. Hiya a enseigné (342)Ci-dessus, commenc. de ce 2.: Si l’on moissonne, ou vendange, ou récolte les olives, ou ramasse les dattes, ou arrache, ou recueille les figues, on est coupable pour avoir moissonné; si l’on a coupé un champignon, ou recueilli de la gomme ou du corail, on est doublement coupable, pour avoir coupé et planté (343)Provoquant ainsi une nouvelle pousse.; si l’on a coupé du coriandre, ou du cresson, ou du persil, de la rüe, de l’endive, trwxumon, une sorte de porreau, de la balsamine, on est coupable à la fois d’avoir moissonné et d’avoir semé (ce qui a lieu du même coup). R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Simon b. Lakish: si l’on a placé un pot troué sur un autre semblable, on est à la fois coupable pour avoir moissonné et pour avoir semé (344)En arrêtant la croissance du 1er et en nourrissant le second par le 1er.. Il dit au nom du même: celui qui coupe un tronc de sycomore est 3 fois coupable; et cependant, dit R. Yossé b. R. Aboun, ce dernier avis ne contredit pas le précédent: celui qui coupe simplement est coupable d’avoir moissonné et d’avoir semé (provoquant en même temps une nouvelle pousse), tandis qu’en nivelant la souche, on l’a rendue apte à un service manuel, et il s’y ajoute la faute de ''frapper avec l’enclume'' pour l’aplatir. Les rabbins de Césarée disent: la pêche du poisson et tout ce qui sépare de l’état de vie est un acte condamnable comme la moisson.
Pnei Moshe non traduit
ההן דגזע ספוג או הגמי או הקרולין. מיני קוצים יש בהן משום קוצר ומשום נוטע לפי שמתגדלין ע''י כך:
כוסבר. גליינדר''א:
או כרתין וכו' או טריקסמין או בשומין או נענע חייב וכו'. טריקסמין ונענע מוזכרין הן במס' כלאים והן מיני ירקות:
עציץ נקוב. שהוא יונק מן הקרקע:
חייב עליה משום קוצר. מפני שנטלה ממקומה וה''ז קוצר וכשנתנה ע''ג עציץ נקוב אחרת הרי זה חייב משום זורע וקמ''ל דאע''ג דלא חזר ונתנה ע''ג הקרקע אלא על עציץ נקוב אחר ואפ''ה יונק הוא דרך נקבים של תחתיה והוי כזורע:
חייב עליה משום שלש. משום קוצר ומשום נוטע לפי שמתוך הקציצה מתגדל הסדין שלו יותר והשלישי מפרש לקמיה:
ולא פליגין. הני תרי לישני ששמעתי בשם ר''ש בן לקיש דהא דקחשיב בקורת שקמה שלש ובעציץ נקוב שתים משום דבקורת שקמה משכחת לה שלש משא''כ בעציץ נקוב כדקחשיב ואזיל דכשקוצצה חייב משום קוצר ומשום זורע והיינו נוטע דחדא היא וכדפרישית וכשהוא מוחקה ומחליקה חייב משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה וכדפרישית במתני':
הדין דצייד כוורא וכו'. וכגון שאינו מתחייב משום צידה שכבר היה ניצוד ועומד ברשותו ומונח בתוך המים בכלי ונטלו בשבת חייב משום קוצר שעוקר דבר מגידולו ומבדילו מחיותו:
וְהַמְעַמֵּר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סֳסַרְטַאי בָעֵי. תּוֹלְדוֹת הָעִימּוּר אֵי זוֹ הִיא. רִבִּי יוּסֵי. שְׁמָעִית מִן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְלֵית אֲנָא יְדַע מַה שְׁמָעִת. מַיי כְדוֹן. הָהֵן דְּכָתִית אוֹרֶז שְׂעָרִין חֲלִיקָה חַייָב מִשּׁוּם דָּשׁ. הָהֵן דִּשְׁטַח צָלִין צִימּוּקִין מסוסלה בּוּקֶלָּטָה חַייָב מִשּׁוּם מְעַמֵּר. כָּל שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּאוֹכֶל חַייָב מִשּׁוּם מְעַמֵּר. בַּקְּלִיפָּה מִשֵּׁם דָּשׁ.
Traduction
Quelle est, demanda R. Samuel b. Sasartaï, la dérivation de la mise en gerbe, qui est un travail capital? R. Yossé dit l’avoir entendu exprimer par R. Simon au nom de R. Aha, mais il ne se souvenait plus de ce qu’il avait entendu. Quelle est-elle? Celui qui fend du riz ou de l’orge pour l’éplucher est coupable d’avoir dépiqué le blé; celui qui, après avoir étendu des figues a sécher, ou des raisins secs, ou du sel, ou du bois mort (baculus), les réunit, est coupable d’avoir mis en gerbes. Ainsi, tout travail touchant le comestible direct est une dérivation de la mise en gerbe; mais la réunion pour l’éplucher dérive du dépiquage.
Pnei Moshe non traduit
שמעית טעם. על איזה מתולדת עימור ולית אנא ידע עכשיו מה שמעית:
מאי כדון. ועכשיו מה הוא שנדע ומפרש לאיזה מהן שהוא משום דש ולאיזה מהן שהוא משום מעמר או משום אב מלאכה אחרת:
ההן דכתית וכו'. זה שהוא כותת את האורז ועושהו חלק מן שערין שעל השבולת שלו ה''ז חייב משום דש:
ההן דשטח צלן צימוקין זהו ששוטח הצמוקין על עורות לייבשן. צלין מלשון עססא דצלא:
מסוסלה בנקלטה. ממיני מידות הן כלומר שאח''כי מקבץ מהן לתוך המדות מעט מעט חייב משום מעמר וכן כל שהוא נוגע במאכל עצמו ומקבצו אל מקום אחד הרי זה משום מעמר וכל העושה בקליפה ולהסירו הרי זה משום דש ובמרדכי בפרקין ראיתי שמביא הגירסא דשטח צימוקין קלטה חייב משום מעמר וכו' וזה ידוע למי שרגיל בדפוס ממלאכת המסדרים הבורים שמערבין האותיות ועושין תיבות זרים ומשימין אותו בין המצרים ואצל המגיהים שולטות עינים כהות וידים עצלות ומניחין כך מבלתי לתקן את המעות:
הָדָא אִיתְּתָא כַד מְעָֽרְבָא בְחִיטַּיָּא. מִשֵּׁם מְרַקְּדָה. כַּד מַפְרְכַייָא בְרָאשַׁייָא. מִשֵּׁם דָּשָׁה. כַּד מַתְבְּרָא בִּצְדָדַיָּא. מִשֵּׁם בּוֹרֶרֶת. כַּד מְסַפְייָא. מִשֵׁם טוֹחֶנֶת. כַּד מְנַפְייָא. מִשֵׁם זוֹרָה. גָּֽמְרָה מְלַאכְתָּהּ. מִשֵּׁם מַכָּה בְפַטִּישׁ.
Traduction
Lorsqu’une femme roule le froment, pour enlever le déchet, elle commet un acte blâmable dérivant du tamisage; lorsqu’elle frotte les pointes, elle est coupable par dérivation du dépiquage; lorsqu’elle nettoie les adhérences latérales, elle est coupable d’avoir trié; lorsqu’elle les écrase, elle est coupable d’avoir moulu; lorsqu’elle les fait sauter à la main, elle est coupable de vanner; lorsqu’enfin, elle achève toute l’œuvre s’y rapportant, elle est coupable d’avoir forgé.
Pnei Moshe non traduit
הדא איתתא. האשה הזאת כשהיא מערבת בחיטין אנה ואנה להסיר הקליפות הרי זה משום מרקד וכשהיא מפרכת ומשברת ראשיהן שעל ידי כך יוסרו הקליפות הרי זה משום דש וכשהיא משברת בצדדין שלהן ועל ידי כך נוטלת אותן שהוסרו הקליפות הרי זה משום בורר וכשהיא משפה אותן ורוצפת זו בזו ה''ז משום טוחן וכשהיא מנפת אותן בנפה לזרות הקליפות הרי זה משום זורה וכשגמרה מלאכתה בהן חייבת עוד משום מכה בפטיש וקמ''ל דמשכחת לה שש חטאות בהן לפי שיש בהן מחלוקי מלאכות:
הָהֵן כִּיתַנַּייָא בְקוֹפָּנָה. מִשֵּׁם דָּשׁ. בְּמַעֲרוֹבָה. מִשֵׁם טוֹחֵן. בְּאַפְּסְטִיתָא. מִשֵׁם זוֹרֶה. בְּכַף. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְפַלֵּג. מִשֵּׁם מְנַפֵּס. כַּד מְתַלֵּשׁ. מִשֵּׁם מְחַתֵּךְ. גָּמַר מְלַאכְתּוֹ. מִשֵּׁם מַכֶּה בְפַטִּישׁ.
Traduction
Celui qui bat les tiges de lin avec un bâton, copanon, est coupable de battre le blé (par dérivation); celui qui les bat avec une grosse latte est coupable d’avoir moulu (écrasant les graines); s’il se sert d’une pelle à jour ptisth'', il est coupable d’avoir vanné; s’il le prend à la main pour faire son choix, il est coupable de trier; s’il fend le lin et l’éparpille, il est coupable de l’avoir cardé; s’il détache une tige de l’autre, il est coupable de les avoir coupées; lorsqu’enfin il achève tout l’ouvrage qui s’y rapporte, il est coupable (par dérivation) d’avoir frappé sur l’enclume (signe final).
Pnei Moshe non traduit
ההן כיתנייא. הפשתן הזה משכחת ביה משום ז' חטאות:
בקופנה. כשמכה אותו בתחלה בקופנא כמו הקופץ ה''ז משום דש ואח''כ במערוכה כמו המעריך שעורכין בו ומדיקין את הפשתן ה''ז משום טוחן וכשחוזר ומכה בהן באפסטיתה והיא כלי שמגרר בו ממנו את הקש ה''ז משום זורה ואח''כ מחליקו בכפו להסיר הקשין הנשארין בו ה''ז משום בורר וכשמחלק האניצין זה מזה משום מנפץ וכשתלש אותו בתחלה ה''ז מחתך והיינו קוצר וכשגמר מלאכת כולן חייב עוד משום מכה בפטיש:
Shabbath
Daf 49a
49a הָהֵן דִּשְׁחַק תּוּמָא. כַּד מַפְרֵךְ בְּרֵישַׁייָא. מִשּׁוּם דָּשׁ. כַּד מַבְחַר בְּקִלּוּפִּייָתָה. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד שְׁחִיק בִּמְדוֹכְתָה. מִשּׂוּם טוֹחֵן. כַּד יְהִיב מַשְׁקִין. מִשּׁוּם לָשׁ. גָּמַר מְלַאכְתָּן. מִשּׁוּם מַכֶּה בְפַטִּישׁ.
Traduction
Celui qui pour piler l’oignon écrase la tête, est coupable de dépiquage; s’il choisit les pelures (345)Ou: s'il retire le cœur des pelure., il est coupable d’avoir trié; s’il les broie au mortier, il est coupable d’avoir moulu; s’il y joint un liquide, il est coupable d’avoir pétri; s’il achève d’opérer tout ce qui s’y rapporte, il est coupable d’avoir pour ainsi dire forgé (mis la dernière main).
Pnei Moshe non traduit
ההן דשחק תומא. השוחק את השום משכחת ביה חמש חטאות כשמפרך ראשיהן הרי זה משום דש וכשבורר אותו מקליפתו הרי זה בורר וכשדכו במדוכה ה''ז טוחן וכשנותן עליו המשקין לעשות גוש אחד ה''ז משום לש כצ''ל וכשגומר מלאכתו חייב עוד משום מכה בפטיש:
הָהֵן סִיקוֹרָה. כַּד מְכַחֵד בִּגְרִירָה בְּקְלּוּפִּיָתֵיהּ. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְכַתֵּת בְּמַרְגָּזִייֵהּ. מִשּׁוּם דָּשׁ. כַּד שְׁחִיק בִּמְדוֹכְתֵיהּ. מִשּׂוּם טוֹחֵן. כַּד יְהִיב מַשְׁקִין. מִשּׁוּם לָשׁ. כַּד מְשַׁקֵּעַ בְּאַנְטְרִין. מִשּׁוּם בוֹנֶה. כַּד מְקַטֵּעַ בְּגוֹמָא. מִשֵּׁם מְחַתֵּךְ. גָּמַר מְלַאכְתּוֹ. מִשֵּׁם מַכֶּה בְפַטִּישׁ.
Traduction
Pour le ciment rouge, lorsqu’on commence à le gratter, on est coupable d’avoir trié; lorsqu’on en broie pour l’amollir, on est coupable de dépiquage; lorsqu’on en pile au mortier, on est coupable pour la mouture; si l’on y joint du liquide, on est coupable de l’avoir pétri; si l’on déblaie l’entrée d’une caverne (antrum), on est coupable d’avoir bâti; lorsqu’on nivelle un fossé, on est coupable d’y avoir coupé; si enfin on achève toute l’œuvre s’y rapportant, on est aussi blâmable que d’avoir forgé.
Pnei Moshe non traduit
ההן סיקורה. אבן הצבע הזה מלשון בסם ובסיקרא משכחת ביה שבע חטאות:
כד מכחד בגרריה בקלופתיה. כשמסיר בהכלי שגורר את קליפתו ונוטלו ה''ז בורר וכשכותתו במרגזיה והוא כלי שמשבר אותו ועשוי כמין גרזן לפי שהיא מין אבן וקשה. ה''ז משום דש לפי שמתוך כך מסיר ממנו מה שנשאר עליו מהקליפה. וכששוחקו במדוכ' משום טוחן וכשנותנין עליו המשקין לעשות גוש ה''ז משום לש וכשמשקעו באנטרין והיא הכלי שמקבל בו הצבע ומכנסו בתוך הגומא אשר בו וה''ז משום בונה מפני שכל המאסף מן האבנים ודברים הקשים שייך בו בונה וכשהוא קוטע אח''כ מעט מן הגומא והחידודין אשר הם בתוכה ה''ז מחתך וגמר מלאכתו משום מכה בפטיש:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דָּגִים שֶׁסְּחָטָן. אִם לְגוּפָן פָּטוּר. אִם לְהוֹצִיא צִיר חַייָב. רַבא אָמַר. כְּבָשִׁים שֶׁסְּחָטָן. אִם לְגוּפָן מוּתָּר. וְאִם לְמֵימֵיהֶן אָסוּר. שְׁלָקוֹת בֵּין לְגוּפָן בֵּין לְמֵימֵיהֶן אָסוּר. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֶחָד כְּבָשִׁים וְאֶחָד שְׁלָקוֹת בֵּין לְגוּפָן בֵּין לְמֵימֵיהֶן אָסוּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. הָדָא דְרַב פְּלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לָמָּה. דְּהָהֵן אָמַר אָסוּר וּמוּתָּר. דְּהָהֵן אָמַר חַייָב וּפָטוּר.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: si l’on a comprimé des poissons pour les manger (après les avoir fait égoutter), on n’est pas blâmable; mais si c’est pour le jus à en tirer, c’est interdit. Rav dit: si l’on comprime les produits confits pour les manger ensuite, c’est permis; mais si c’est pour en tirer le jus, c’est interdit; tandis qu’à l’égard des objets bouillis, c’est aussi bien interdit si c’est pour les manger que pour leur jus. Samuel établit le même interdit sans distinction, pour les fruits confits comme pour les produits bouillis. R. Hikia dit: l’avis de Rav conteste celui de R. Yohanan. Mais en quoi diffèrent-ils, demanda R. Mena, puisque tous deux permettent de le manger, non d’en tirer le jus? Non, c’est que Rav défend la compression en un cas et l’autorise dans l’autre en principe; R. Yohanan, au contraire, déclare seulement la dispense en cas du fait accompli (le défendant en principe).
Pnei Moshe non traduit
דגים. מלוחים שסחטן אם לגופו שיצא מהן המשקה וא''צ להציר פטור אבל אסור לכתחלה ואם צריך הוא ונתכוין להוציא הציר ה''ז חייב:
רב אמר. גרסי' וכדלקמן:
כבשים. ירקות שכובשין אותן בחומץ או במי מלח וסחטן:
שלקות. הן מיני אוכלים ששלקן:
בין לגופן בין למימיהן מותר. כצ''ל דהא שלקות קילי דלאו למשקה נינהו אלא אוכל:
הא דרב פליגא אדר' יוחנן. וכדמפרש ר' מנא דההן רב אמר גבי כבשים אסור ומותר לגופן מותר ולמימיהן אסור וההן ר''י קאמר גבי דגים לצירן חייב ולגופן פטור אבל אסור וקמ''ל דדגים וכבשים חדא דינא אית להו והלכך פליגי:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. בָּצָל שֶׁרִיסְּקוֹ. אִם לִיתֵּן טַעַם אָסוּר. אִם לְהוֹצִיא שׂוֹרְפוֹ מוּתָּר. רִבִּי זְעוֹרָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. צְנוֹן טוֹמְנוֹ בַמֶּלַח. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁהֵא. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. כֵּילָיו מִבֵּית הָאוּמָּן לוֹבְשָׁן. וְאִם יִתְקְרַע יִתְקְרַע. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. נִסְתַּבְּכוּ בְגָדָיו בְּקוֹצִים הֲרֵי זֶה מְפַשְּׁרָן בְּמָקוֹם צִינְעָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְרַע. אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. נָטַל טִיט עַל בְּגָדָיו הֲרֵי זֶה מְמָֽרְחוֹ בְיָדוֹ אַחַת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. הָהֵן נִנְעָה. בְּחָדָא שָׁרֵי וּבִתְלַת אָסוּר. וּבְתַרָתֵּיי צְרִיכָא. הָהֵן דִּסְחִי. רַב הוּנָא וְרַב יְהוֹדָה. חַד אָמַר הָכֵין שָׁרִי וְהָכֵין אָסוּר. וְחָרָנָה אָמַר. בֵּין הָכֵין וּבֵין הָכֵין אָסוּר. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא עָאַל מִיסְחֵי עִם רִבִּי זְעִירָא. וְלָא שָֽׁבְקֵיהּ עֲבַד דְּלָא הָכֵין וּדְּלָא הָכֵין.
Traduction
R. Aba b. Mamal dit: il est interdit d’écraser un oignon, si c’est pour communiquer son goût au mets; mais si c’est seulement pour en faire sorti l’acuité de goût (et l’adoucir), c’est permis. R. Zeira au nom de R. Houna permet d’enfouir un radis dans du sel, à la condition de ne pas l’y laisser séjourner longtemps (ne pas le confire). Il dit aussi: dès que le tailleur a livré des habits, on peut les revêtir, sans se préoccuper si, faute de les avoir essayés, ils pourraient se déchirer. Il dit encore: si les vêtements se sont trouvés froissés par les épines, on peut les étendre dans un endroit secret, en faisant attention de ne pas les déchirer par ce contact épineux. Il dit enfin: lorsque de la boue est tombée sur les vêtements, on peut l’écraser d’une main pour la rejeter, mais sans frotter l’étoffe. De même, dit-il, on sait bien que l’on peut secouer les vêtements d’une personne, et que c’est défendu pour ceux de 3; pour ceux de 2 personnes, cas douteux, il a fallu dire qu’on le permet. Lorsque quelqu’un s’est baigné, R. Houna et R. Juda émettent des avis différents sur la manière de s’essuyer: l’un permet de s’essuyer tout le corps d’un coup (afin de ne plus toucher à la partie mouillée), mais il défend d’essuyer un membre après l’autre; l’autre le défend de toutes façons. R. Aba b. Zemina étant allé se baigner avec R. Zeira, il ne lui permit pas de s’essuyer, d’aucune façon.
Pnei Moshe non traduit
בצל שריסקו. אם נתכוין כדי ליתן טעם שמתוך כך הוא ממתקן אסור לכתחלה לפי שהוא מתקנו לאוכל ואם כדי להוציא השרף ממנו שלא יזיק לו מותר:
צנון טומנו במלח ובלבד שלא ישהא. בו דהוי כבונה שמתוך כך הוא מתקשה:
כליו מבית האומן. שהביאו לו ועדיין לא לבשן ואינו יודע אם יהיו מכוונין למדתו אעפ''כ מותר ללבשן בשבת ואם יתקרע יתקרע שהרי אינו מכוין אלא ללבשן:
נסתבכי בגדיו בקוצים. שהלך בין הקוצים ונסתבכו מהן על בגדיו ה''ז מפשרן ומסירן במקום צינעא כלו' אם הן מבפנים שלא יכאיבו אותו ובלבד שלא יקרע בגדו כשמסירן:
נטל טיט. שהוא על בגדו ה''ז ממרחו בידו אחת כלומר כשנוטל הטיט מעל בגדו עושה ע''י שינוי וממרח ממנו בידו אחת ובלבד שלא יכסכס את הבגד הרבה כשמסיר הטיט:
ההן ננעה. מלשון נענוע וניעור המנער והמנענע מן האבק והעפר שעליו:
בחדא שרי. בפעם אחת מותר ובתלתא פעמים אסור לפי שכשמנענעו הרבה מיחזי כמלבנו ובתרתי פעמים צריכה דמספקא היא לן אי שרי או אסור:
ההן דסחי. זה שהוא רוחץ עצמו בנהר:
הכין שרי אם רוצה להסיר ממנו המים בסדין או באיזה דבר הכין. והיינו פעם אחת שרי:
ואם הכין והכין כלומר שמסיר מצד אחד וחוזר ועושה בהיפך כן אסור משום סחיטה ואידך אמר בין הכין ובין הכין כלומר בין כך ובין כך אסור ואפי' בפעם אחד:
ר' אבא בר זמינא וכו' ולא שבקיה רבי זעירא למיעבד לנגב ממנו המים כלל וכלל דחייש משום סחיטה:
נָֽפְלוּ מַיִם עַל בְּגָדָיו. רַב הוּנָא וְרַב יִרְמְיָה. חַד אָמַר מְנַעֲרָהּ שָׁרִי. וּמְמַחְקָהּ אָסוּר. וְחָרָנָה מַחְלִף.
Traduction
Ils diffèrent aussi d’avis au cas où de l’eau est tombée sur le vêtement: l’un permet de secouer l’étoffe, non de la tordre; l’autre permet au contraire de la tordre, non de la secouer.
Pnei Moshe non traduit
מנערה. לנער בבגדו שיפלו המים מעצמו שרי ולא מחק בידו אסור דמשום דהוי כמכבס ואידך מחליף דמיחוק ביד שרי שאינו אלא דבר מיעוט אבל כשהוא מנערו עד שיפלו המים מיחזי טפי כמלבן ומכבס:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source